גניבת סולר
גניבת סולר – בשאיבה מהמיכל או בתדלוקים פיקטיביים – עולה לציים ישראליים עשרות אלפי שקלים בשנה. כך סוגרים את הברז.
מצלמת צד מכוונת לפיית המיכל + מצב חניה עם חיישן תנועה = כל התקרבות בלילה מוקלטת.
עצירה לא מוסברת ליד תחנה או בשטח פתוח – הדוח מציף אותה, ההקלטה מראה מה קרה בה.
תנועה סביב הרכב החונה שולחת התראה לנייד – רואים חי, מזעיקים, מתעדים.
נתוני תדלוק מול ק"מ ומסלולי GPS – פער חריג קופץ מיד, עם התאריך והשעה לבדיקה.
האחת: שאיבה ישירה מהמיכל בחניית לילה – מהירה, שקטה, ונעלמת בלי מצלמות. השנייה: תדלוק כפול – ממלאים גם ג'ריקן או רכב פרטי על חשבון כרטיס הדלק של המשאית. השלישית: 'עודפים' – דיווח תדלוק מלא כשבפועל מולא חלקית. כל אחת מהשיטות נסגרת בשילוב אחר של מצלמה, GPS והצלבת נתונים.
שכבה ראשונה – הרתעה: מדבקות 'רכב מצולם' ומצלמות גלויות מורידות חלק גדול מהניסיונות. שכבה שנייה – תיעוד: מצב חניה מקליט כל תנועה סביב הרכב, ומצלמת המיכל תופסת את השאיבה עצמה. שכבה שלישית – נתונים: דוח שבועי שמצליב תדלוקים, קילומטראז' ומסלולים מציף כל פער שדורש הסבר.
ההבדל בין חשד לטיפול: הקלטה עם חותמת זמן ומיקום. עם ראיה כזו אפשר לגשת למשטרה, לחברת הביטוח או להליך משמעתי – במקום להסתפק בתחושת בטן ובאווירה עכורה בצוות.
לא – מצב חניה חסכוני עם חיישן תנועה מקליט רק כשיש אירוע, וכולל ניתוק אוטומטי בסף מתח כדי שהמשאית תניע בבוקר.
כן – מצלמות ה-IR מקליטות בחושך מלא לטווח 10–15 מטר סביב הרכב. בדיוק הטווח שבו מתרחשת שאיבה.
בדיסקרטיות: מפעילים דוח הצלבה על הרכב שלו, בודקים עצירות חריגות מול ההקלטות. אם יש ממצא – יש ראיה; אם אין – ניקיתם חשד בלי לפגוע באמון.
עוזר נגד שאיבה ישירה, אבל לא נגד תדלוקים פיקטיביים ועודפים – שהם לרוב החלק הגדול בפער. השילוב עם תיעוד ונתונים סוגר את כל המסלולים.
נעשה איתכם בדיקה שקטה ונציע פתרון בשכבות – דיסקרטיות מלאה.