LDWS
הסטייה האיטית מהנתיב היא הסימן הראשון של נהג שנרדם – ו-LDWS תופסת אותה לפני שהגלגל פוגש את השוליים.
המצלמה הקדמית מזהה את קווי הנתיב ועוקבת אחרי מיקום המשאית ביניהם ברציפות.
חציית קו בלי איתות = התראה קולית מכיוון הסטייה – הנהג מתעורר ומתקן מיד.
סטיות חוזרות הן דפוס נמנום קלאסי – המערכת רואה אותו לפני שהנהג מודה בו.
ריבוי התראות אצל נהג מסוים = דגל אדום לשיחה על עומס, שעות ומנוחות.
תאונות סטייה מנתיב הן מהקטלניות בכבישים המהירים – המשאית זולגת לאט אל השוליים או אל הנתיב הנגדי, בלי בלימה ובלי סימני מצוקה. הנהג פשוט לא שם. LDWS שוברת את התרחיש בשלב הראשון: ברגע שהגלגל נוגע בקו בלי איתות – התראה חדה מהצד של הסטייה, והנהג חוזר לעצמו.
המערכת מכוילת לסימונים הישראליים – כולל קטעים עם סימון דהוי, אזורי עבודות ומעברי נתיבים. מתחת למהירות סף (עירוני) ההתראות כבויות כדי לא להציק בתמרונים, ומעליה – עוקבות ברציפות. הכיול נעשה בנסיעת מבחן בהתקנה.
שלוש ההגנות משלימות זו את זו: DMS רואה את הנהג, LDWS רואה את הנתיב, FCWS רואה את המרחק. בציי לילה ובקווים ארוכים, השילוב הזה – על גבי מערכת המצלמות וה-DVR הקיימת – הוא סטנדרט הבטיחות שמכרזים ומבטחים מתחילים לדרוש.
בקטעים ללא סימון או עם סימון גרוע המערכת משתתקת אוטומטית במקום להתריע סרק – וחוזרת לעבוד כשהסימון חוזר.
לא – מתחת למהירות סף (מוגדרת בכיול, בד"כ 55–60 קמ"ש) אין התראות. המערכת בנויה לכביש המהיר, לא לתמרוני עיר.
לא – ה-LDWS רצה על המצלמה הקדמית של מערכת ההקלטה. אותה מצלמה מתעדת ומתריעה.
הם תופסים את אותה סכנה משני כיוונים: DMS את העיניים, LDWS את התוצאה בכביש. לתקציב מוגבל נתחיל לפי פרופיל העבודה – דברו איתנו.
LDWS + DMS זו רשת הביטחון של נהגי הלילה – נרכיב לכם חבילה.